פירוק שיתוף במקרקעין

פירוק שיתוף במקרקעין היא פעולת היפרדות בין שותפים. לכל שותף יש את הזכות לדרוש לסיים את השיתוף בכל עת.  אלא אם קיים הסכם המגביל או שולל את הזכות הזו. גם במקרה כזה, רשאי בית המשפט להורות על כך אם ההגבלה היא לתקופה של מעל לשלוש שנים.

פירוק שיתוף במקרקעין הוא הליך שיכול להתבצע מרצון, כמו לדוגמא: הסכם בין שותפים לרכישת נכס נדל”ן. שותפות במקרקעין יכולה להיווצר מרצון של הצדדים, אשר יזמו את השותפות בנכס והיא יכולה להיווצר גם באופן כפוי בין אם השותפות היא מרצון ובין אם לאו, יכול להתעורר הצורך בפירוקה. אז על השותפים לנקוט בהליך המדובר.

שותפות במקרקעין מתבצע ב – 2 דרכים: על ידי מכירת המקרקעין לצד שלישי וחלוקת הרווחים בין השותפים, או על ידי חלוקה בעין.

פירוק שיתוף במקרקעין בהסכמה

התרחיש האידיאלי הוא מצב שבו כל הצדדים מעוניינים בסיום של השותפות ויש תמימות דעים ביניהם באשר לאופן חלוקת השיתוף. במקרה כזה, מדובר בעניין פשוט, וסיום השותפות יהיה בהסכם כתוב אשר ייערך אצל עו”ד מקרקעין. הקושי מתחיל כאשר אחד מהשותפים אינו מעוניין לסיים את השותפות, או כאשר אין הסכמה על אופן ביצוע סיום התהליך. אז מומלץ לנסות ולהגיע להסכמה כדי להימנע מהליך משפטי ואם הדבר אינו מתאפשר, יש להגיש לביהמ”ש תביעת פירוק שיתוף במקרקעין.

פירוק שיתוף במקרקעין שלא בהסכמה

קיים גם פירוק שיתוף במקרקעין שלא מרצון, כפוי – שנכפה על הצדדים, שנגרם עקב חילוקי דעות ו/או אינטרסים שונים מבקשים השותפים להיפרד. למשל – יורשים אשר מכוח צו ירושה או צו קיום צוואה, ירשו במשותף זכויות בדירה או בנכס מקרקעין אחר (חנות, משרד, קרקע).

המורכבות מתחילה שעה שאחד או יותר מהשותפים אינו מעוניין לסיים את השותפות מאינטרסים שונים (הפעלת לחץ על השותפים האחרים, המצב הקיים משרת אותו או נוח לו וכיו”ב) ואילו שותף או שותפים אחרים מעוניינים בסיום שיתוף. נוסיף ונציין כי סעיף 37 לחוק המקרקעין קובע כי כל שותף במקרקעין (דירה, חנות, משרד או כל נכס אחר) יכול לבקש לסיים את ההסכם בכל עת.

אם בהסכם השותפות היה תנאי האוסר על פירוק השיתוף, בית המשפט (על אף התנאי) יכול לאחר 3 שנים להורות על סיום השיתוף. כאשר אחד הצדדים מסרב לסיים את התהליך המשותף, דרך המלך הינה להגיש נגדו תביעה לבית המשפט המוסמך. במידה ומדובר ביורשים המבקשים לפרק שיתוף בדירה או בנכס מקרקעין שהתקבל בירושה, תביעת פירוק שיתוף במקרקעין תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. במידה ומדובר בסיום בין צדדים שאינם בני משפחה אותה תביעה זו תוגש לבית משפט שלום.

פירוק שיתוף במקרקעין – חלוקה בעין

דרך חלוקה בעין, החוק נותן עדיפות לפירוק שיתוף בעין – דהיינו סיום שיתוף באמצעות חלוקה של הנכס פיזית בין השותפים. סיום כזה אפשרי במצב בו ניתן לחלק את הנכס פיזית כגון קרקע אשר לפי תוכנית ניתנת לחלוקה. במקרה של שיתוף בדירה, או חנות או מבנה – חלוקה פיזית בין השותפים אינה אפשרית.

לכן פירוק השיתוף הוא באמצעות מכירת הדירה וחלוקת התמורה בין השותפים. מי שיקבע את אופן ביצוע החלוקה הוא בית המשפט אליו מוגשת התביעה. חלוקת מקרקעין בעין הוא תהליך שבו קרקע משותפת או נכס נדל”ן מחולק בין הבעלים שיש להם זכויות על הקרקע. תהליך זה נעשה בהתאם על פי ערך של הקרקע, ובהתאם להסכמים שנכרתו בין הבעלים לחלוקת הקרקע. חלוקת המקרקעין בעין מתבצעת בכך שכל שותף מקבל את חלקוץ ככל ולא ניתן לחלק בעין באופן שווה, ניתן לפצות את השותף באמצעות תשלומי איזון.

בתהליך חלוקת מקרקעין בעין, יש לקחת בחשבון את התכנים הבאים:

1. חלוקה שווה: רוב המקרים מבקשים לבצע חלוקה שווה שבה כל בעל יקבל חלק יחסית שווה מהקרקע.
2. התחשבות בתועלת השותפים: יש להתחשב בתועלת מיוחדת שתצמח לכל אחד מהשותפים
3. רישוי ורשויות מקומיות: חלק מתהליך החלוקה עשוי לכלול אישורים והליכי רישוי מצד רשויות מקומיות.

פירוק שיתוף במקרקעין – מהו עקרון העל?

הליך של פירוק שיתוף במקרקעין של שותפים, נעשה על פי עיקרון העל בחוק המקרקעין עיקרון זה מתייחס לעדיפות שבפירוק של מקרקעין שבבעלות שותפים רבים ומשותפים.

קיימות 4 אפשרויות עיקריות לביצוע פירוק שיתוף במקרקעין:

1. חלוקה בעין (פיזית): השותפים מחלקים את המקרקעין פיזית לחלקות נפרדות. כל שותף מקבל חלקה נפרדת שהיא בעלותו המלאה. הזכויות נשארות בידי כל שותף על חלקתו.
2. המקרקעין: המקרקעין מוצעים למכירה ונמכרים לצד שלישי.
3. ישום בית משותף: אם המקרקעין מורכבים ממספר יחידות המתאימות לרישום כבית משותף, ניתן לבצע רישום כזה. זה מאפשר יעילות ניהול ובעלות של כל שותף בחלקות ספציפיות.
4. הסכם שיתוף: אם יש הסכם שיתוף שבין השותפים, פירוק השיתוף יתבצע לפי ההוראות בהסכם. ההסכמים יכולים להתיר או להגביל את הפרק של השיתוף.

כללי ניהול הליך פירוק שיתוף במקרקעין

אדם שרשום ברשות המקרקעין (או גורם הרשום המתאים) כבעלים של נכס – יכול להגיש תביעה במשפט לאותו המטרה, שמירת זכויותיו כבעלים על הנכס. מגבלה שנקבעה בהסכמת השותפים או בתנאי הסכם השותפות במקרקעין. כאשר שותפים מחליטים להקים שותפות בנכס נדל”ן (כמו מגרש), הם נהגים לכלול בהסכם השותפות תנאים והגבלות שנחוצים לטובת השיתוף. כך, ניתן לכלול סעיפים שמונעים מאחד מהשותפים לכפות על השותפים האחרים למכור את חלקם בשותפות לאדם שאינו שותף קיים. כמובן, התנאים והמגבלות בהסכם השותפות נקבעים בהתאם לסדרי העדיפות, השיקולים הכלכליים וההגדרות שהשותפים יבחרו להכניס להסכם. אם התנאים מותרים מבחינת החוק, אז סעיפים כאלה יכולים להיאכף.

סעיף 43 לחוק מקרקעין

סעיף 43 לחוק מקרקעין מתיר לבית המשפט להתחשב ברצון השותפים בתהליך החלוקה של מקרקעין. אם השותפים אינם מגיעים להסכמה לחלוקה ביניהם, יתכן שהפתרון יהיה לבצע מכר חלקי או מכר כולל של המקרקע לצדדים שלישיים. במקרים מסוימים השותפים המעוניינים להישאר יחד עשויים להגיע להסכמה ולרכוש את החלק של השותף אחר.

זוכרים את הדוגמא של בני הזוג שרכשו דירה?

כעת הם נפרדים ובמסגרת חלוקת הרכוש ביניהם, יש לבצע גם התהליך בדירת המגורים. כך גם במקרה של אחים אשר ירשו יחד דירה מהוריהם. מתברר כי הם חלוקים בדעותיהם באשר לאופן השימוש בה ועל כן מבקשים הם לפרק את השותפות בנכס. כפי שנראה להלן, ניתן לבצע את ההליך בהסכמה ובהיעדרה, באמצעות תביעת לפירוק שיתוף במקרקעין. כדי לייעל את ההליך ולשמור על האינטרס הכלכלי של השותפים, יש צורך בעו”ד מקרקעין מקצועי ומנוסה.

מהי תביעת פירוק שיתוף במקרקעין?

מקרים נפוצים בהם נתקל משרדנו הם דירה בה מתגורר אחד היורשים ומסרב לפנותה או לשלם דמי שכירות ליתר היורשים. במצב כזה אין מנוס אל אלא להגיש תביעה לפירוק שיתוף, פינוי ומכירת הזכויות בדירה בין היורשים השותפים בדירה.

תביעות פירוק שיתוף מתבררות באופן יחסי לסוגי תביעות אחרות באופן מהיר, ובית המשפט אף יכול להורות על פירוק השיתוף כבר בדיון הראשון. בתביעות פירוק שיתוף במקרקעין בדרך כלל העובדות ברורות, פשוטות וידועות ואינן מצריכות בירור עובדתי סבוך. לכן בית המשפט יכול בשלבים הראשונים לקבל את תביעת פירוק השיתוף ולהורות על פירוק השיתוף. שכן אין טעם לנהל דיונים, לבזבז את זמנם של הצדדים ושל בית המשפט ולגרור אותם להוצאות כבדות. שעה שברור שבסוף ההליך התביעה תתקבל ויינתן הצו לפירוק שיתוף.

למי הסמכות לדון בתביעת פירוק שיתוף במקרקעין?

הסמכות לדון בתביעת פירוק שיתוף במקרקעין נתונה ככלל לבית משפט השלום שבתחומו נמצאים המקרקעין.

• אם מדובר ביורשים כגון אחים שירשו דירה משותפת פירוק הסמכות לדון בתביעת פירוק השיתוף בין היורשים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
• אם מדובר בזכויות חוזיות הרשומות במנהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת וטרם נרשמו בלשכת רישום מקרקעין (טאבו) סמכות השיפוט הינה לבית המשפט השלום או המחוזי בהתאם לשווי הדירה/נכס.

פירוק שיתוף במקרקעין בדירה

על מנת לפרק שיתוף בדירה בד”כ ממונה כונס נכסים מטעם מבקש הפירוק או מטעם הצדדים לצורך ביצוע הליכי מכירת הדירה וחלוקת התמורה. כאשר אחד השותפים בדירה או בנכס חייב כספים לגורם כלשהו, וחלקו בדירה / בנכס מעוקל בגין החוב, יכול הנושה להגיש בקשה למינוי כונס נכסים, וכונס הנכסים מגיש תביעה לפירוק שיתוף על מנת למכור את הדירה/נכס ולגבות את החוב.

ידו של כונס הנכסים כיד החייב, הוא נכנס בנעליו ורשאי לבצע כל פעולה במקומו בלא להזדקק לייפוי כוח. כונס נכסים מוסמך לעשות את כל הדרוש לשם גביית חובו של הנושה באמצעות הנכס בדרך אפקטיבית. כשהנכס שאינו ניתן לחלוקה בעין מצוי בבעלות משותפת של החייב ושותף או שותפים נוספים, לא ניתן לממש את הנכס מבלי להביא לסיומה את הבעלות המשותפת בו. בסמכות לתבוע פירוק שיתוף יש לראות סמכות טבועה ואינהרנטית לסמכות לממש את הנכס, הנכללת בגדר סמכותו הכללית של כונס הנכסים לעשות בנכס “כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל”, ומשמשת כלי עזר מקדים אך הכרחי לביצוע הסמכות העיקרית.

בחינת בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין

בעת בחינת בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין המוגשת על ידי כונס נכסים, יערוך בית המשפט איזון בין הזכויות והאינטרסים של השותפים ושל החייב, שאינו יכול לעמוד בתשלום חובו, מן הצד האחד לבין הזכויות והאינטרסים של הנושים. שאליהם מצטרף גם האינטרס הציבורי בדבר שלטון החוק והאמון ברשויות השלטון, מן הצד השני.

כמו כן בית המשפט יקח בחשבון גם את העובדה שפירוק השיתוף נעשה שלא בשיתוף פעולה עם הבעלים המשותפים של הנכס, וככל הנראה, בניגוד לרצונם; את הנזק שייגרם לשותפים האחרים, שאינם בעלי זיקה ישירה לחוב שבגינו מתבקש הפירוק, ואת הפגיעה הצפויה בקניינם; ואת שאלת הימצאותן של חלופות לפירוק השיתוף לשם גביית החוב.

תביעה לסילוק יד מרכוש משותף

דוגמא-פירוק שיתוף במקרקעין

האם ניתן לכפות פירוק שיתוף במקרקעין?

בחוק המקרקעין הישראלי יש אפשרות לפנות לבית משפט לכדי כפיית פירוק שיתוף במקרקעין במספר מקרים. זה עשוי להתרחש כאשר אחת מהצדדים בשותפות עומדת לנזק בגלל התנהלות רעה של הצד השני, כשל במתן יתרון ראוי לצד אחד על חשבון הצד השני, או כאשר יש תקיפה על התנהלות השותפות.

בכדי לכפות פירוק שיתוף במקרקעין יש להגיש תביעה לבית משפט המקרקעין ובבית המשפט יתבצעו הליך והערכת התנהלות השותפים והמקרקעין והוראת פירוק במידה ונמצא שהוא מוצדק. חשוב לציין שכדי להצליח בתביעה לכפיית פירוק שיתוף במקרקעין, על המבקש להציג עדויות, ראיות והוכחות מספקות שהצד האחר אחראי למצב הבעייתי וכי פירוק השיתוף הוא פתרון הולם וצודק.

מהו סעיף 37 לחוק המקרקעין?

סעיף 37א בחוק המקרקעין התשכ”ט-1969 מעניק זכות לכל שותף במקרקעין לדרוש פירוק השיתוף בכל עת, בלי שום תנאי מיוחד. החוק מכיר בזכות של השותף לצאת מהשותפות ולרכוש את חלקו במקרקע, אפילו אם יש לו בבעלותו אחוז זעיר מהנכס. בית משפט מתייחס לזכות הפירוק הכללית ומכיר בה כעיקרון עקרוני. בעבר, התווסף סעיף זה לחוק על מנת לתת פתרון משפטי והגיוני לבעיות שנובעות משותפות במקרקעין, וזאת למנוע כפיית שותפות נגד רצונו של השותף. עם זאת, חשוב לציין כי גם במקרה של פירוק שיתוף במקרקעין, על הצדדים להגיע להסכמה על תמורה ותנאי הפירוק.

במקרים של חלוקה מורכבת עשוי להיות צורך בהתקשרויות מקומיות, כמו תכניות בנייה או רישוי תכניות, וכן הערכה של הנכסים לצורך חלוקה שווה. תביעת פירוק שיתוף במקרקעין הינה תביעה שקשה מאוד להתגונן מפניה. אם אחד מהשותפים מגיש תביעת פירוק שיתוף מתוך מטרה לנשל שותף ו/או לרכוש את חלקו בנזיד עדשים ובמחיר נמוך משמעותית, שאז יוכל השותף האחר להתגונן בטענות דוגמת חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית משפט. לכן, במקרה של רצון לפרוק את השיתוף, כדאי לפנות לעו”ד מומחה בתחום המקרקעין כדי לקבל ייעוץ מקצועי ולהביא לתהליך הפירוק בדרך יעילה ומתאימה לצרכים של כל צד.

פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים

ברוב המקרים פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים נובע מירושה של נכס מקרקעי מאחד ההורים. במקרה כזה, על מנת להעביר את הבעלות על הנכס לאחים, יהיה עליהם לבקש צו ירושה או צו קיום צוואה מתאים בבית המשפט. אם יש צו קיום צוואה, כל המורשים יהיו שותפים בבעלות על הנכס. לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, על האחים לדאוג לרישום הנכס על שמם ברשות המקרקעין המקומית. רישום המקרקעין יאפשר להם להיות בעלי תיקי רישום רשמיים לנכס ויתנהגו כשותפים רשמיים בכל הנוגע לניהול הנכס וענייניו. עם זאת, במקרים נוספים שותפות במקרקעין בין אחים עשוייה להתפרק גם במסגרת תהליכים אחרים. כמו למשל אם הם רוצים למכור את הנכס ולחלק את התמורה ביניהם. או אם יש להם הסכמה שונה בנוגע לניהול הנכס.

פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים – סיבות:

1. היעדר הסכמה בין האחים: ייתכן כי האחים אינם מסכימים בנוגע לניהול הנכס או להוצאת הרווחים ממנו. כשאין הסכמה על פרטי הניהול, הקמת קונסטלציה, או פיצוץ השיתוף עשוי להיות הפתרון המתאים.
2. צורך בתשואה מהירה: אחד מהאחים עשוי להיות במצב כלכלי שמצריך אותו למכור את חלקו בנכס ולקבל את ערך השוק שלו. הפיצוץ של השיתוף יאפשר לו להשיג תשואה מהירה ולהשתפר במצבו הכלכלי.
3. מחלוקות וקונפליקטים במגזר המשפחתי יכולים לגרום לפיצוץ של השיתוף. סיבות משפחתיות יכולות לכלול עימותים, אי-אמון, תחושות של לא ייחודיות בנוגע לנכס, ועוד.
4. צורך לשפר את הרווחים או להפחית את ההוצאות: במקרים שבהם השותפים רואים יתרון כלכלי בפיצוץ השיתוף, כגון מכירת הנכס או חלוקת ערך השיקולים שלו, הם יכולים להחליט להפריק את השותפות ולבצע את השינויים בתקווה לשפר את התשואות או להפחית את ההוצאות.
5. צורך בהתארגנות פיננסית: המשפחה עשויה לצרוך כסף למגוון מטרות, כמו קניית נכס נוסף או פינוי מינון. פיצוץ השיתוף עשוי לספק את ההתארגנות הפיננסית הנדרשת.

לעיתים קרובות, הסיבות לפיצוץ השיתוף מקוננות ונובעות מתוך צרכים ורצונות ייחודיים של האחים והמשפחה בכלל. כמו כן, כדי לבצע פירוק שיתוף במקרקעין, חשוב לפעול בהתאם לחוקי המדינה ולשיטות המקובלות במקרה כזה. כך תוכלו להבטיח תהליך חלק ולמנוע סיועי והתנגדות בעתיד.

פירוק שיתוף בבית משותף

כאשר בעלי נכס משותף מתקשים להגיע להסכמה או מתנגדים להמשך השיתוף, ניתן לבקש פירוק שיתוף במקרקעין בפני בית המשפט.

הדרכים הנפוצות שבהן ניתן לפתור את הבעיה הן:

1. רישום הבית כמשותף:  האפשרות הראשונה היא לרשום את הבית כבית משותף ברשם הקרקעות. כך, כל בעל זכות יש חלק מוגדר בבית ויכול להנהיג אותו על פי שיקול דעתו. אם יש חלקים שווים, יש לכל בעל זכות חצי בית. אם המצב הוא שונה, ניתן להגדיר יחסי אחוזים בהתאם להפקדות הרכוש של כל אחד.
2. מכירת הנכס במכירה פומבית: במקרים שבהם השותפים לא מצליחים להסכים על המשך השותפות ופירוק הבית כמו באופציה הראשונה, ניתן לבקש את פירוק השיתוף דרך מכירה פומבית.

במכירה זו, הנכס מוצע למכירה במכירה פומבית והתמורה מחולקת בין הבעלים בהתאם לאחוז הבעלות שהם רשומים על שמו. זאת אומרת שהשותף שמקבל פחות חלקים בבית יקבל גם פחות מהתמורה. המקרים בהם שותף אחד יותר מעוניין בפירוק השיתוף, אך מקבל חלק קטן יותר בנכסים, יכולים להתעסק בפירוק הבית משותף בדרך זו. עם זאת, כדי להיכנס לתהליך של פירוק במכירה פומבית, על הבעל שמעוניין בפירוק להוציא את הנכס למכירה בהתקנה של בית מכירות ציבורי ולהסכים עם ההליך המשפטי.

התנאים לפירוק שיתוף בבית משותף

• רכישת שטח לבנייה:

קבוצת אנשים רכשו שטח כדי לבנות בית או מבנה מסוים. אחד מהם גילה כי יש לו דחייה בבנק במשכורתו ולא יכול להמשיך לתמוך בפרויקט זה. הצדדים יכולים להסכים על פירוק השותפות, כאשר המעוניין לצאת מההתחייבות מוכר את חלקו לשאר השותפים, או אף לאחד מהם, וכך הם ממשיכים לפרק ולפתח את המקום.

• חוסר הסכמה לגבי השבחה כללית:

במקרה של בתים בנויים, נוכחות דעות שונות בין השותפים לגבי האופן שבו לפתח את הנכס. לדוגמה, אחד מהם רוצה לבצע שדרוגים נוספים על מנת להגביר את שווי הנכס, והשותף השני מעדיף לא להשקיע כספים נוספים ורואה את הנכס בתנאים הקיימים. במקרה זה, ניתן לבקש פירוק השותפות בבית ולהמשיך למכור את הנכס.

• שינויים משפחתיים:

משפחה או קבוצת שותפים רכשו בית משותף, אך עקב שינויים משפחתיים, כמו גירושין או נישואים מחדש, הם רוצים לפרק את השותפות ולחלק את הנכסים ביניהם בהתאם להסכמה חדשה שלהם. בכל מקרה, כשהמיזם שותף מתמטר והסכמה לא ניתן להשגה, וקיימת צורך לפרק את השותפות ולחלק את הנכסים, ניתן להשתמש באחת מהדרכים שציינתי לפני – רישום כמשותף או מכירה פומבית, בהתאם למה שהוא המקרה המדויק.

לפי חוק המקרקעין הישראלי (חוק המקרקעין, התשנ”ו-1963), שיתוף מקרקעין בבית משותף אפשרי בשתי דרכים עיקריות:

1. מכירת הנכס: בתהליך פרק שיתוף זה, בעלי הבית המשותף מחליטים למכור את הנכס כולו לצד שלישי. מהכסף שנצבר ממכירת הנכס, מחלקים את הסכום בין כל בעל המשתתף לפי ההגדרות הקיימות. עם המכירה, יתכנו מקרים בהם יש לאפשר דירה מתאימה לצרכי הילדים והזוג בהתאם לסעיף 40א’ לחוק המקרקעין.
2. לבית המשפט סמכות להורות על מכירת הנכס לצד שלישי: במקרים בהם לא ניתן להגיע להסכמה למכירת הנכס מכל הבעלים, ניתן להפנות את העניין לבית המשפט ולאפשר לבית המשפט להורות על מכירת הנכס לצד שלישי.

היתרונות הקיימים

1. יתרון הפתרון הראשון הוא שמתבצעת מכירת הנכס לצד שלישי, ובעלי הבית המשותף מקבלים את התמורה על מנת לחלק אותה בינם.
2. יתרון הפתרון השני הוא שלבית המשפט יש סמכות להחליט בעניין מכירת הנכס ולטפל במעמדם של הבני זוג והילדים על מנת להבטיח דיור מתאים להם בהתאם לסעיף 40א’ לחוק המקרקעין.

עו”ד פירוק שיתוף במקרקעין – רונן ליבוביץ

משרדנו מטפל למעלה מ – 20 שנה, בהפרדת השותפות הסכם בין שותפים, בין יורשים או בין בני זוג. אנו דואגים לוודא כי הזכויות רשומות במרשם הרלוונטי על שם השותפים ובמידה ולא – משרדנו מבצע את הרישום קודם להגשת התביעה (כגון יורשים אשר טרם נרשמו כבעלי הזכויות בדירה). חשוב לזכור: תביעה הינה המוצא היחיד ל”הפרדת כוחות” ולחלוקה של הרכוש המשותף בין השותפים. כאשר אחד השותפים מתנגד או אינו משתף פעולה. כל תביעות כזו שהגיש משרדנו לבתי המשפט התקבלו ולקוחותינו זכו לקבל את חלקיהם בנכסים המשותפים תוך זמן קצר.

התחייבות לטיפול מיידי ואחראי ותוצאות מיידיות

במקום להמשיך במריבות בין השותפים / יורשים, אנו מתחייבים כי מיד לאחר קבלת המסמכים הרלוונטים במשרדנו נגיש את התביעה תוך זמן קצר ביותר (לעיתים אף לא יותר מ 24 שעות). נפעל למיצוי זכויותיכם וקבלת מלוא הכספים ו/או הזכויות המגיעים לכם מהנכס. על מנת לוודא את יעילות ומהירות התביעה ושמירה על זכויותיכם במקרים מתאימים.

אנו מבקשים בשמכם מבית המשפט כבר במסגרת התביעה, כי עורך דין מקרקעין ממשרדנו יתמנה ככונס נכסים. לצורך ביצוע הליך מהיר של פירוק שיתוף במקרקעין ומכירת הזכויות (במקרה בו מדובר בנכס שאינו ניתן לחלוקה), למרבה במחיר וחלוקתה בין השותפים כל אחד לפי חלקו. במסגרת הפרדת הכוחות בין השותפים אנו פועלים לבצע את הדיווחים הרלבנטיים לרשויות מיסוי מקרקעין תוך תכנון מס אופטימלי עבור הלקוח.

שאלות ותשובות בנושא פירוק שיתוף

משפט אזרחי ומקרקעין

דיני מקרקעין

רישום הסכם שיתוף במקרקעין

רישום זכויות בטאבו

איחור במסירת דירה מקבלן