הליך פשיטת רגל

הסבר אודות הליך פשיטת רגל

החוקים העוסקים ומסדירים את הליכי פשיטת הרגל הינם בעיקר פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש”ם-1980 (להלן:”הפקודה”) וכן תקנות פשיטת רגל, התשמ”ה-1985. מטרת הליך פשיטת הרגל היא בין השאר להביא לכך שכל נכסי החייב ייאספו (יכונסו) במקום אחד, ע”י בעל תפקיד (נאמן), אשר יממשם ותמורתם תחולק בין נושיו. כמו כן מבחינת החייב ההליך מאפשר לו לאחר סיומו לפתוח דף חדש בחייו תוך הפטרתו מחובותיו בני התביעה בפשיטת רגל.

הליך פשיטת רגל מול הליכי הוצאה לפועל

הליך פשיטת הרגל מאפשר לחייב (בסיומו של ההליך) לפתוח דף חדש עם קבלת צו הפטר הפוטר אותו מכל חובותיו. בהוצאה לפועל ממשיך האדם לשלם את חובותיו לנושיו עד לאיפוס סכום החוב וסגירת התיקים שנפתחו נגדו (או תשלום מלוא סכום ההסדר/פשרה במידה ונחתמו). במסגרת הליך פשיטת רגל יש מעקב קפדני על כל פעולותיו הכספיות של החייב, חקירה ונבירה בכל נכסיו, אפשרות לביטול העברות רכוש שביצע החייב וכיו”ב. בהוצאה לפועל יכולת המעקב מוגבלת. במידה והיקף החובות יאפשר לחייב לפרוע את חובותיו (אפילו במשך מס’ שנים) יש לשקול שלא לנקוט בהליך פשיטת רגל (המלווה בהגבלות, חקירה ומעקב מקיפים וכיו”ב) אלא לנסות ולהגיע להסדרים נקודתיים בהוצאה לפועל. אם ברור כי היקף החובות גדול ואינו מאפשר פרעון אפילו במשך פרק זמן של מס’ שנים – יש לשקול נקיטת הליך פשיטת רגל אשר בסיומו (בטווח קצר יחסית של שנים ספורות ואף פחות מכך) פותח האדם דף חדש.

הגדרת “חייב” בפקודת פשיטת הרגל

סעיף 2 לפקודה מגדיר מיהו “חייב”. על פי הסעיף חייב הוא:

• **אדם (להבדיל מחברה/תאגיד)
• **גיל מינימלי – 18 שנים. (בנסיבות מסויימות אף אדם פחות מגיל 18 ייחשב חייב)
• **בזמן שעשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל (יפורט להלן) הוא עצמו היה בישראל או היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים או ניהל עסקים בישראל בעצמו או באמצעות מורשה מטעמו או היה חבר בחברה או בשותפות שניהלו עסקים בישראל

מעשה פשיטת רגל

עילתה של הבקשה לפשיטת רגל ע”י נושה הינה מעשה פשיטת רגל שעשה החייב. סעיף 5 לפקודה מפרט מהם האירועים/מעשים אשר ייחשבו כמעשה פשיטת רגל וכדלקמן:

• **נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה
• **העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד שאליו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים
• **יצא את הארץ או נותר שם בכוונה להתחמק או לדחות את נושיו
• **עזב את בית מגוריו או לא מופיע במקום עסקו או מגוריו הרגיל במטרה להתחמק מנושיו
• **התבודד כדי שנושיו לא יוכלו להתקשר עימו
• **עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו של בימ”ש
• **הגיש הצהרה לבימ”ש שאינו יכול לשלם את חובותיו או בקשה שיוכרז פושט רגל
• **לא מילא תוך 7 ימים אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל ולא הניח את דעת בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסכום החוב הפסוק

הגשת הבקשה – ע”י מי ובאלו תנאים?

בקשה לפשיטת רגל יכולה להיות מוגשת ע”י נושה של החייב או ע”י החייב עצמו.

התנאים להגשת בקשה לפשיטת רגל ע”י החייב הינם: (סעיף 17 לפקודה)

• חובותיו אינם פחותים מסך של 13,177 ₪ (הסכום מתעדכן בחודש ינואר מדי שנה)
• **צירוף דין וחשבון מאומת בתצהיר נכון למועד הגשת הבקשה וכן לשנת המס הנוכחית והקודמת אודות נכסים והכנסות, חובות והתחייבויות תוך ציון שמות הנושים והבטחונות שנתן להם, פרטים אודות הכנסות והוצאות של בן הזוג וילדיו הקטינים או הבגירים המתגוררים עימו.
  ראה: רשימה ממצה של הנתונים והמסמכים הנדרשים
• **צירוף הרשאה בכתב (כתב ויתור על סודיות) לכונס הנכסים הרשמי ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי אודותיו
• **התנאים להגשת הבקשה ע”י נושה: (סעיף 7 לפקודה)
• **סכום החוב המינמלי של החייב לנושה (או לנושים אם הבקשה מוגשת במשותף) אינו פחות מסך של 65,885 ₪ (הסכום מתעדכן ב-1 לינואר מדי שנה). בימ”ש רשאי לאשר לפי בקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו הגשת בקשת פשיטת רגל אף אם הסכום נמוך יותר
• **החוב הינו חוב לסכום כספי קצוב שיש לשלמו מייד או בזמן עתידי קבוע
• **מעשה פשיטת הרגל עליו מתבססת הבקשה אירע תוך 3 חודשים לפני הגשתה
• **מקום מושבו של החייב בישראל או שבמהלך 12 החודשים לפני הגשת הבקשה היה גר כרגיל בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או ע”י מורשה או מנהל או שהיה חבר בחברה או שותפות שניהלה עסקים בישראל
• **נושה מובטח – אם הבקשה מוגשת על ידו על הנושה לציין בבקשה כי הוא מוכן לוותר על הערובה (בטוחה) הרשומה לטובתו לטובת הנושים אם יוכרז החייב פושט רגל או לחלופין עליו ליתן אומדן שוויה של הערובה.

מתן צו כינוס על נכסי החייב

כאמור יש להגיש למשרדי הכונס הרשמי את הבקשה לפשיטת רגל בצירוף כתב ויתור על סודיות ובצירוף דו”ח על נכסים הוצאות והתחייבויות. יש לשלם אגרת פקדון לכונס הרשמי בסך של 2,240 ₪, וכן אגרת בימ”ש בסך של 200 ₪. (התעריפים מתעדכנים מעת לעת). לאחר הגשת המסמכים ופתיחת התיק עורך הכונס הרשמי חקירה בדומה לחקירת יכולת בהוצאה לפועל וקובע את גובה הסכום החודשי אותו יחוייב החייב להפקיד מדי חודש לקופת הכנ”ר עד לסיום ההליך. עם קבלת אישור הכונס הרשמי (ובנסיבות מסויימות ניתן אף בלעדיו) על החייב לפנות לבימ”ש המחוזי ולפתוח תיק פשיטת רגל. יש לצרף לבקשה את אישור הכונס הרשמי וכן אישור על הפקדת הפיקדון

בית המשפט רשאי לתת צו כינוס על נכסי החייב , אם צורף לבקשה אישר הכונס הרשמי בדבר מילוי החובות שנקבעו בסעיף 17 לפקודה כמפורט לעיל. בימ”ש רשאי לתת צו כינוס אף ללא אישור הכונס הרשמי ובלבד ששוכנע כי החייב פנה קודם לכונס הרשמי. במידה והחייב יזם את הגשת הבקשה אין חובה לקיים דיון על מנת לתת צו כינוס. במידה והבקשה מוגשת ע”י נושה – על בית המשפט לקיים דיון בנוכחות הנושה, החייב והכונס הרשמי בטרם תינתן החלטה על מתן צו כינוס.

עם הגשת הבקשה לפשיטת רגל רשאי החייב לבקש מבית המשפט לעכב את כל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ע”י נושים שונים. אם בית המשפט נענה לבקשה אזי תביעות כספיות, הליכי הוצאה לפועל והליכים אזרחיים הננקטים נגד החייב מעוכבים עד להכרעה בבקשת החייב. יובהר כי בכל מקרה עיכוב ההליכים לא יחול על הליכי מימוש משכון/משכנתא (לדוגמא בנק למשכנתאות הפועל למכירת נכס של החייב בגין אי עמידה בתשלומי החזר הלוואה), חוב מזונות, וכיו”ב.

צו הכינוס למעשה גורם לכך כי נכסי החייב מועברים לשליטה ולפיקוח של הכונס הרשמי, וזאת עד שיתברר אם החייב יגיע להסדר/פשרה עם הנושים או לחלופין יוכרז כפושט רגל. עם מתן צו הכינוס לא ניתן להגיש תביעות או לנקוט הליכים משפטיים אחרים נגד החייב אלא ברשות בית המשפט. כונס זמני – עוד בטרם ניתן צו כינוס רשאי בית המשפט, אם ראה שיש צורך לעשות כן על מנת לשמור ולהגן על נכסי החייב, למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר להיות כונס זמני של נכסי החייב כולם או חלקם ולהורות לו להחזיק באותם נכסים מייד. במידה ובימ”ש החליט לתת צו כינוס, ייקבע מועד לדיון בבקשה לפשיטת רגל תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס (או קודם אם שוכנע בימ”ש כי ביכולתו של הכונס הרשמי להגיש חוו”ד קודם למועד זה). לדיון בבקשת פשיטת הרגל מוזמנים הנושים, החייב והכונס הרשמי.

המועד שבין מתן צו הכינוס ועד הדיון בבקשה

הכונס הרשמי מקיים חקירה כלכלית מקיפה אודות החייב לצורך הכנתה חוות דעת לבית משפט. חוות הדעת מוגשת עד 15 ימים לפני מועד הדיון בבקשה. לעיתים (בד”כ בהיעדר שיתוף פעולה של החייב) נשקלת פניה לבית המשפט על מנת לאשר חקירה פומבית של החייב במסגרתה יכולים בית המשפט, הכונס והנושים לחקור את החייב בנוגע לעסקיו, נכסיו והתחייבויותיו, לברר את הסיבות שהביאו לכשלונו ונפילתו וכיו”ב. הכונס הרשמי מכנס אסיפת נושים ראשונה של החייב לצורך דיון והבעת עמדת הנושים באשר להמשך הליך פשיטת הרגל ואופן הטיפול בנכסי החייב. במידה והחייב הציע הצעת הסדר/פשרה ידונו הנושים בהצעתו באסיפה זו ויחליטו האם לקבלה או להמשיך בהליך עד להכרזתו של החייב פושט רגל.

חשוב!!! – זכות הצבעה באסיפה יש לנושה שהגיש תביעת חוב כדין. את תביעת החוב יש להגיש לא יאוחר מ-24 שעות לפני הזמן שנקבע לאסיפה או במועד מוקדם מזה אם נקבע בהודעת הזימון לאסיפה (תקנות 61-62). חשוב!!! – המועד להגשת תביעות החוב הוא תוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס. (תקנה 76). את תביעות החוב יש להגיש לאחר שאומתו בתצהיר כדין ובצירוף אסמכתאות מתאימות לכונס הרשמי או לבעל תפקיד שמונה וזאת לצורך בדיקתן ואישורן.

הצעת פשרה או הסדר מטעם החייב

החייב או מי מטעמו יכול להגיש לכונס הרשמי, תוך מועד שיקבע הכונס הצעה בכתב אשר תכיל את תוכן ההסדר והבטחונות לביצועו. תזומן אסיפת נושים, ואם החליטו רוב מנין הנושים שלהם 3/4 ערך מסכום החוב (במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו רשאי בימ”ש לאשר הצעה אם החליטו עליה רוב נושים שבידם יותר מ-1/2 ערך החובות המיוצג בהצבעה) לקבל את ההצעה, תוגש ההצעה לאישור בית המשפט ותחייב את כל הנושים.

במהלך האסיפה רשאי החייב לתקן את הצעתו אם יש בה כדי להועיל לכל הנושים. הצעה שהתקבלה – רשאי החייב או הכונס לבקש מבית המשפט לאשרה. כל נושה שהגיש תביעת חוב זכאי להתנגד בבית המשפט לבקשה (אפילו אם באסיפת הנושים הסכים להצעה). חשוב !!!  בית משפט לא יאשר הצעת פשרה/הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות בדין קדימה בחלוקת נכסי פושט רגל (כגון: חובות שכר עבודה לעובדים, לרשויות המסף ארנונה וכיו”ב). פשרה או הסדר שאושרו ע”י בית משפט יחייבו את החייב ואת כל הנושים, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק דין נגדו בתביעת מזונות.

אם תשלום על פי ההסדר לא שולם במועדו או שראה בית המשפט כי המשך הליך הפשרה/הסדר יגרום עוול או השהייה בלתי סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית משפט כי ההסדר הושג במרמה, רשאי הוא לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן או כל נושה להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה/הסדר. בד”כ ממנים הנושים נאמן אשר תפקידו לדאוג לביצוע הוראות הפשרה/הסדר. במידה והכונס הרשמי מסרב לזהות הנאמן שהציעו הנושים, מגיש הכונס הרשמי לבית המשפט הצעה למינוי נאמן מטעמו.

הדיון בבקשת פשיטת הרגל

לדיון כאמור מוזמנים החייב, הנושים והכונס הרשמי. הזמנות לדיון נשלחות ע”י מזכירות בימ”ש לחייב, נושים ולכונס הרשמי לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד הדיון. ההזמנה לנושים תיעשה באמצעות פרסום מודעה בעיתון יומי או משלוח הזמנות אישיות לנושים.

בפני בית המשפט עומדות מספר אפשרויות החלטה:

• ** הכרזה כי החייב פושט רגל
• ** דחיית הבקשה מאחר שלדעתו החייב בחוסר תום לב מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל ולחלופין יכול לשלם את חובותיו
• ** להכריז על החייב פושט רגל ולקבוע כי מייד עם ההכרזה יינתן לחייב צו הפטר (שהיינו צו הפוטר את החייב מכל חובותיו – למעט כאמור חוב מזונות וכיו”ב)
• ** לדחות את מתן ההחלטה על מנת לאפשר לחייב להציע הצעת פשרה או הסדר לנושיו

הגבלות על פושט רגל

ההגבלות החלות על חייב המוכרז פושט רגל הינם בין השאר:

• החייב הופך לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ”א-**1981
• ** איסור שימוש בכרטיס אשראי אלא אם כן קיבל אישור בכתב מהנאמן
• ** איסור על יסוד והקמת תאגיד וכן איסור להיות בעל ענין בתאגיד, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן
• ** היה פושט הרגל בעל ענין בתאגיד – רשאי בית המשפט ליתן הוראות בדבר הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד
• ** בית משפט רשאי לבטל את ההגבלות, כולן או חלקן מטעמים מיוחדים שיירשמו

ביטול הענקות

עם הכרזת החייב פושט רגל קיימת לנאמן סמכות לבטל הענקות (למעשה רכוש שהבריח החייב לקרוביו או צדדים שלישיים לפני שנעשה פושט רגל)שהעניק החייב. סעיף 96 לפקודה קובע את התקופות השונות בקשר עם ההעברת הרכוש.

סיום הליך פשיטת הרגל

הליך פשיטת הרגל יכול לבוא לקיצו באחד מן המצבים הבאים:

• **החייב מנצל לרעה את ההליך
• **לבקשת נושים ליתן הפטר לחייב
• **לבקשת החייב או הכונס הרשמי למתן צו הפטר לחייב
• **לאחר אישור וביצוע הסדר/פשרה בין החייב לנושים

צו הפטר

הינו צו של בית משפט אשר מסיים את הליך פשיטת הרגל ופוטר את החייב מחובותיו בני התביעה בפשיטת הרגל.

החובות הבאים לא נכללים בצו ההפטר:

• **חוב שמגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס
• **חוב שנוצר במרמה שפושט הרגל היה שותף לה
• **חוב לפי פסק דין בתביעת מזונות

פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר. בית המשפט יקבע דיון בבקשה והזמנות לדיון יישלחו לפחות 14 ימים קודם למועד הדיון לכל נושה אשר הגיש תביעת חוב. בדיון רשאי בית המשפט לשמוע את הכונס הרשמי או הנאמן וכן כל נושה.

בית המשפט רשאי לתת צו הפטר, להתנות את מתן הצו בתנאים וכיו”ב עם מתן צו ההפטר רשאי בית המשפט לתת לפושט הרגל תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשלון בלתי צפוי ואינה כרוכה בהתנהגות רעה מצדו, וזאת כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת הרגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט. פושט רגל אשר קיבל הפטר מחוייב להמשיך ולסייע לנאמן לממש את נכסיו אשר הוקנו לנאמן וטרם מומשו. עם מתן צו ההפטר – מוסרות ההגבלות שהוטלו על פושט הרגל עם הכרזתו כפושט רגל. הכונס הרשמי רשאי לבקש מבית המשפט צו הפטר וזאת לאחר שבית המשפט ישוכנע כי אין בהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.

מאמרים נוספים

הנחיות להגשת בקשה לפשיטת רגל

זכויות עובדים בפשיטת רגל

גביית שיקים חוזרים - ביצוע פסקי דין

עורך דין אזרחי