עריכת צוואה

אדם חופשי לצוות את רכושו למי שחפץ ליבו. במידה ואדם ערך צוואה, יש לקיימה ככתבה וכלשונה וזאת בתנאי שהצוואה תיערך על פי הכללים. צוואה שנערכת בניגוד לכללים יכולה להיפסל ואז יחולק העיזבון על פי ההסדרים הקבועים בחוק הירושה ובניגוד לרצונו של המצווה.
 
צוואה נוטריונית

צוואה יכולה להתייחס לכלל הרכוש או לנכס ספציפי "מנה" (לדוג' אוסף בולים, דירה, רכב וכו').
היתרונות שבעריכת צוואה על פי רצון המצווה הם רבים, כך למשל המצווה שולט ברכושו, ולא הוראות החוק. ניתן לייצר איזונים בין יורשים (מניעת תסכול בין יורשים). אפשרות חלוקה לפי צורך ו/או התאמה ליורש (לדוגמא נכס מסוים לפלוני ואחר לאלמוני).

ניתן להביא לתכנון מס מיטבי ומניעת תשלומי מס מיותרים בחלוקה ליורשים ועוד.

בדין הישראלי קיימות מספר  אפשרויות לעריכת צוואה, כאשר הנפוצה ביותר היא צוואה בעדים. בנוסף ניתן לערוך צוואה בכתב ידו של המוריש וכן צוואה בפני רשות או בעל פי מפיו של אדם גוסס (שכיב מרע).

צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

הדין הישראלי מכיר באפשרות נוספת והיא צוואה הדדית.

צוואות הדדיות (תיקון מס' 12) תשס"ה-2005
סעיף 8א לחוק קובע כי בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד.

בדרך כלל צוואות מעין אלו כוללות הוראות בדבר יורש אחר יורש, דהיינו בן הזוג מצווה את רכושו לבן הזוג הנותר בחיים עם הוראה כי לאחר פטירת בן הזוג, רכושו יעבור ליורש הבא – בדרך כלל לילדים.

במצב כזה – בן הזוג שנותר בחיים יוכל לעשות ברכוש שקיבל ככל העולה על רוחו ורק במידה ויוותר רכוש הוא יועבר ליורשים הבאים, למעט שינוי צוואת הנפטר.

צוואה הדדית ניתנת לשינוי או לביטול בדרכים הבאות:
כאשר שני בני הזוג בחיים – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
לאחר מות אחד מבני הזוג –
(א)   כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב)   לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;